פירמידת הסיכון בהשקעות נדל"ן בחו"ל ונכסים דיגיטליים

אחת לתקופה מתפרסמות בתקשורת ידיעות על משקיעים שאיבדו את כספם לאחר שחברה דרכה השקיעו, קרסה. לרב מדובר בחברות ששיווקו נדל"ן בחו"ל או נכסים דיגיטליים. רבים חושבים שהונאה היא הסיכון היחיד שצריך להיזהר ממנו בהשקעות כאלה אך למעשה אם אתם שוקלים השקעה מסוג זה, כדאי לכם לקרוא על 3 סוגים של סיכונים שניצבים בפניכם. – פירמידת הסיכונים שצריך לבדוק.

אנא שימו לב – אין באמור כאן שום המלצה לקחת הלוואות או לבצע השקעות בנדל"ן, שוק ההון או בכלל. משתפת אך ורק מנסיוני האישי מתהליך הלמידה והמחקר שלי. אנא למדו היטב את הנושא או היעזרו בבעלי מקצוע לפני קבלת החלטות להשקיע.

על סיכונים והשקעות

ראשית חשוב להבהיר, כל השקעה כרוכה תמיד בסיכון בדרגה כזו או אחרת. מי שמבטיח לכם השקעה ללא סיכון, כדאי שתברחו ומהר. סיכון הולך יד ביד עם השקעות ולרב ככל שהסיכון גבוה יותר כך גם פוטנציאל הרווח וההפסד גבוה יותר. לכל אחד מאיתנו סף סובלנות סיכון שונה שיכתיב את אופי ההשקעות שנעדיף. כך שאמנם מאמר זה מדבר על סיכונים אבל המטרה אינה להרתיע מביצוע השקעות אלא רק להדגיש דברים שיש לבחון ולשקול כדי להחליט מה הסיכון בעסקה שאתם שוקלים והאם הוא סיכון שאתם מוכנים לקחת.
אני לא מזכירה במאמר שמות של חברות ולא מתיימרת לאמר שחברה כזו או אחרת נופלת תחת ההגדרות שאפרט. כל אחד ששוקל השקעה דרך חברה מסויימת צריך לבדוק ולשלול כל אחד מהסעיפים שיצויינו.

כל מה שאכתוב במאמר זה נכון לכל השקעה שהיא אך הוא נכון שבעתיים להשקעות נדל"ן בחו"ל ולהשקעות בנכסים דיגיטליים כיוון ששם לרב אין לנו היכולת והמשאבים לנהל את ההשקעה לבד ולכן כמעט תמיד נעזר בחברה או גוף כלשהו שיתווך/ינהל/יבצע עבורנו את ההשקעה וזה חושף אותנו לסיכונים שבבחירת אותו גוף שנעבוד איתו שמתווספים על סיכוני העסקה עצמה. אז להלן פירמידת הסיכונים שמומלץ לכם לבדוק

עוד מאמר שאולי יעניין:

אמונות מגבילות על כסף ואיך הן מונעות מאיתנו להגיע לחופש כלכלי

נובמבר 6, 2022 2 תגובות

סיכון 1 - הונאה

הונאה תהיה מקרה בו חברה מוכרת לכם השקעה אשר מראש אין לה כוונה לספק את התמורה. המצגות ייראו נפלא, הרווח יוצג כקל ובטוח, הסיכונים יטושטשו ויועלמו כדי ליצור בכם רושם שזה רווח בטוח ונטול סיכונים. מה שיקרה בפועל הוא שלמשך תקופה מסויימת החברה תשלם לכם את התזרים המובטח כך שתרגישו שההשקעה עובדת. בפועל הכסף שישולם לכם יגיע מתוך הכסף של עצמכם. לאחר תקופה מסויימת יתחילו בעיות, גמגומים ותירוצים. ובסוף תגיע הקריסה וההבטחות לרווחים יפים, כמו גם הקרן שהשקעתם, תיעלם. ברב המקרים הממליצים הכי נלהבים של החברה, אלה שבזכותם אחרים משתכנעים להשקיע גם הם, נמצאים בשלב הראשון של ההשקעה, השלב שבו החברה משלמת את התזרים מתוך הכסף שלהם והכל נראה זוהר ומוצלח.

איך נזהרים מרמאים?

המלצות ממשקיעים שסיימו השקעה אחת או יותר בהצלחה. לא כאלה שהשקיעו בכמה חודשים האחרונים, חפשו משקיעים שכבר קיבלו חזרה את הקרן וגם יצאו מורווחים מעסקאות עם החברה
בדיקת החברה ושמות הבעלים בגוגל. לנסות לבדוק אם היו שותפים בעבר בחברות או מיזמים ששמם נקשר בקריסה ואובדן כספי משקיעים. אם יש לכם תקציב ויכולת לבדיקת נאותות מקיפה יותר, זה תמיד טוב. אבל אם לא אז לפחות במינימום תחקרו כל מה שניתן ברשתות. תתפלאו כמה מידע ניתן לגלות לפעמים עם קצת מאמץ.
עורך דין שיעבור על החוזה שמציעים לכם ויוודא שאין עיזים. ודאו שהעורך דין מטעמכם ולא לקחת את העורך דין שהחברה תציע לכם. יצא לי להיתקל בסעיפים הזויים בחוזים, למשל כאלה שאיפשרו לחברה המשווקת להוציא משקיעים אם ההשקעה תתברר כרווחית מאוד, להחזיר להם רק את הקרן ולהשאיר לעצמם את הרווחים.
במידת האפשר נסו לברר מידע עצמאי על המיזם בו אתם שוקלים להשקיע. אל תסתמכו רק על הנתונים שמציגים לכם בעלי העניין שמשווקים לכם את ההשקעה.
תתעקשו לשאול ולהבין מה הסיכונים. אם יתעקשו שאין סיכונים או ינסו להקטין ולהמעיט בחשיבותם, זה לרב תמרור אזהרה.
נסו להבין מה האינטרס של הצד השני להכניס משקיע. אם מישהו טוען שהוא יכול לבנות חנות באמאזון למשל שתניב מליון ש"ח, תשאלו את עצמכם למה שיעשה זאת עבורכם ולא עבור עצמו? אם זה לא הגיוני זה כנראה לא נכון.
השקעה עצמית – כשמדובר בהשקעה קבוצתית ואתם חלק מקבוצת משקיעים, נהוג לאמר שאם החברה מאמינה בהשקעה שהיא משווקת לכם, היא תשקיע גם. בעיני אם ההשקעה שלהם היא קטנה ומינורית (והיא לרב כזאת), זה לא בהכרח מוכיח כלום. אבל אם זה מרגיע אתכם, אפשר לבדוק גם את זה.

סיכון 2 - חובבנות

פעמים רבות אנשים משוכנעים שאם ישקיעו דרך אנשים שהם מכירים או כאלה שהם אמינים, אז הם יכולים להיות רגועים. זה נכון רק באופן חלקי. אם מצאתם גוף או אדם שאתם רגועים ובטוחים שלא ירמו אתכם, עברתם שלב אחד בפירמידת הסיכון והגעתם לשלב השני – מקצוענות מול חובבנות. בישראל יש לעיתים גישה מאוד מאלתרת ולעיתים אף חובבנית לדברים. זה אומר שמישהו יכול לעשות קורס של כמה שבועות ולראות עצמו כשיר לתפקד כמלווה משקיעים גם אם הוא עצמו לא ביצע אף השקעה מעולם וכל הידע שלו תיאורטי בלבד. אנשים כאלה פעמים רבות באים עם כוונה טובה. אין להם כוונה לרמות אתכם והם באמת משוכנעים שהם יודעים איך לעשות את מה שהם מבטיחים. לכן הם גם יהיו מאוד משכנעים ואמינים. אבל אין להם הרבה (או בכלל) נסיון, ההכשרה שלהם לא תמיד טובה כמו שהם חושבים שהיא ולמציאות יש חוקים משל עצמה כך שלא תמיד מה שעובד בתיאוריה, עובד גם בשטח. אז הכוונות אולי טובות אבל לפעמים כשהיכולת והנסיון לוקים בחסר, זה עדיין ייגמר בהתרסקות ואובדן ההשקעה. אין לי נתונים לבדוק זאת אבל להערכתי יש הרבה יותר מקרים שבהם אנשים מאבדים את כספם בגלל חובבנים מאשר בגלל רמאים שפעלו בזדון מלכתחילה. כך שבעיני כוונה לרמות היא לא רלבנטית כי גם בלי כוונה כזו יכול להיגרם למשקיע נזק עצום לכן חשוב מאוד לוודא שעובדים עם גורמים מקצועיים, רציניים ובעלי נסיון.

איך נזהרים מחובבנים?

לבדוק מה הנסיון בפועל – להיזהר מסיסמאות. קל מאוד לייפות ולנפח קרדיטים. לבדוק כמה שנים בפועל עוסקים בתחום ומה בדיוק עשו, לבקש לראות נתונים של פרוייקטים שהסתיימו (לא כאלה שרק בהתחלה שלהם ועוד לא ידוע אם יסתיימו בהצלחה או לא).
לבדוק מה ההכשרה. עד כמה היא מעמיקה וטובה.
לחפש ממליצים, שוב כאלה שסיימו פרוייקטים עם החברה.

סיכון 3 - המציאות וסיכונים מובנים בהשקעה עצמה

גם אם בחרתם גורם מקצוען ואמין לגמרי וגם אם תשקיף ההשקעה המוצעת היה נפלא ומלא פוטנציאל, חשוב לדעת ולהבין שאין ערבויות להצלחה. חברה יכולה לעשות עשרות פרוייקטים מוצלחים במשך שנים ודווקא בפרוייקט שאתם השקעתם בו, יקרה משהו בלתי צפוי והוא פחות יצליח. עסקה יכולה להיות מתוכננת בצורה הכי טובה ומקצועית שיש ואז יכולים לחול שינויים דרמטיים שמשנים את חוקי המשחק. מגיפה שנמשכת שנתיים ועוצרת את העולם, מלחמה שמשפיעה על חוסרים בחומרי גלם במקומות שונים, מיתון או משבר כלכלי עולמי. כל אלה יכולים להיות שינויים שמשפיעים ופוגעים ברווחיות של עסקה ולעיתים אף גורמים לה להיכשל. חשוב לציין שאם בחרתם לעבוד עם גורם מקצועי ובעל נסיון, יש יותר סיכוי שהוא יצליח לנווט במים הסוערים לעומת חובבן שאולי עשה עסקה או שתיים בזמנים בהם כל הימור הצליח, אבל לא יודע ממש להתמודד בשוק שנהיה בעייתי. כך שהקפדה על השלבים הקודמים בפירמידה, יקטינו את הסיכון אבל עדיין חשוב לזכור שהסיכונים תמיד קיימים. סיכון זה נכון לכל סוג של השקעה, גם כזו שעושים עצמאית וגם כזו שנעזרים בגורם מתווך, רק שאיכשהו לעיתים נוטים לחשוב שעצם זה שלקחנו גורם מקצועי שעושה עבורנו את התהליך אומר שאפשר להיות רגועים ובטוחים. חשוב לזכור שגם איש המקצוע הטוב בעולם לא יכול להבטיח הצלחות ותמיד יש סיכון מסויים.

איך נזהרים מסיכונים מובנים בהשקעה עצמה?

סיבולת סיכון – אף אחד לא רוצה להפסיד כסף וגם לא לחשוב על האופציה בכלל. אבל כשאנחנו נכנסים להשקעה כלשהי חשוב תמיד להעריך מה היכולת שלנו לספוג הפסד במידה וההשקעה תיכשל. אם אתם לא יכולים לעמוד בזה, אל תיכנסו להשקעה מלכתחילה.
אהבת סיכון – לא כל השקעה מתאימה לכל אחד. יש חובבי סיכון ויש שנרתעים מסיכון. גם אם אתם יכולים לעמוד בהפסד אבל הלחץ והחשש לא יתנו לכם לישון בלילה, חפשו אפיק אחר.
תכנית גיבוי – ודאו שיש לכם תכנית גיבוי למקרה שדברים לא הולכים כמתוכנן. האם יש לכם מקורות כספיים נוספים במידה ותידרשו להוסיף על ההשקעה הראשונית? האם תוכלו להסתדר במידה והתזרים יופחת בגלל שהפרוייקט מתקדם לאט מהמתוכנן?

שורה תחתונה - השקעות זה מסוכן?

סיכון נשמע כמו משהו מפחיד והרבה יותר כיף להתמקד בפוטנציאל הרווח ואיך השקעות יהפכו אותנו עשירים יותר. לכן הרבה פעמים יש נטיה לא לשים יותר מדי פוקוס על הסיכונים או לחשוב שאם מישהו שואל ובודק סיכונים אז הוא בהכרח לא יבצע השקעה. וזה נכון שלתת המון משקל לסיכונים עשוי להרתיע אותנו מלעשות מעשה. עם זאת, בעיני חשוב מאוד לדעת מה הסיכונים בכל עסקה שהיא (וכאמור, תמיד יש סיכונים) ואז לעשות החלטה מושכלת – האם התמורה שווה את הסיכון? האם אני יכולה ורוצה לעמוד בסיכון כזה? אם התשובה חיובית, אז אפשר להמשיך. אם התשובה שלילית או אפילו מתלבטת, אז לא. בכל מקרה, המאמר ניסה לתת דגש על איזה סוגי סיכון קיימים כדי שתוכלו לעשות את כל הבדיקות שיעזרו לכם לקבל החלטה. יש לכם מה להוסיף על מה שכתבתי? מוזמנים לכתוב בתגובות.