ההבדל בין תזרים להכנסה והאתגר שזה מציב למי שחי מהכנסה פסיבית

האתגר הסמוי של לחיות מהכנסה פסיבית

אם השאיפה שלכם היא לצאת לחופש כלכלי ולחיות מההכנסות הפסיביות שייצרתם, ייתכן שתגלו שסוגיית התזרים מהווה אתגר בהתנהלות היומיומית שלכם. כשההוצאות יורדות כל חודש אבל ההכנסות לעיתים רבעוניות או שנתיות – זה יכול לייצר מצוקה תזרימית. איך מסתדרים בשוטף כשההכנסה שלנו לא בהכרח נכנסת חודש בחודשו וגם גובה ההכנסה המתקבל אינו בהכרח קבוע ? מוזמנים לקרוא

אנא שימו לב – אין באמור כאן שום המלצה לקחת הלוואות או לבצע השקעות בנדל"ן, שוק ההון  או בכלל. משתפת אך ורק מנסיוני האישי מתהליך הלמידה והמחקר שלי. אנא למדו היטב את הנושא או היעזרו בבעלי מקצוע לפני קבלת החלטות להשקיע.

תזרים הכנסות

מה ההבדל בין הכנסה לתזרים

חופש כלכלי ולחיות מהכנסות פסיביות בלי לעבוד, זה חלום של הרבה אנשים. לרב כשמדברים על הנושא הפוקוס הוא על איך לייצר הכנסה פסיבית. השיח סובב סביב מקורות הכנסה פסיביים, ויכוחים על מידת הפסיביות של הכנסות כאלה ועוד. במאמר הזה אני רוצה לדבר על סוגיית התזרים ולמה היא דורשת התייחסות והיערכות בפני עצמה. 

מה בעצם ההבדל בין הכנסה לתזרים? בגדול אפשר לאמר שהכנסה מתייחסת לסה"כ הסכום שמתקבל אצלנו ואילו תזרים מתייחס לאופן ולמועד שבו הכסף מגיע אלינו. לצורך העניין יכולה להיות שני אנשים בעלי הכנסה זהה של 120,000 ש"ח בשנה אבל האופן שבו הם מקבלים את הסכום תהיה שונה – אצל אחד כל חודש נכנס לחשבון הבנק 10,000 ש"ח ואילו אצל השני מתקבלים 30,000 ש"ח אחת לרבעון. לשני האנשים יש אולי הכנסה זהה אבל התזרים שלהם שונה לגמרי ועשוי להצריך היערכות אחרת מבחינה תקציבית שוטפת. 

במעבר מהכנסה אקטיבית מעבודה להכנסה פסיבית מהשקעות, תגלו שהרבה מאוד מההכנסות שתייצרו, אינן חודשיות. במיוחד עבור שכירים שרגילים למשכורות חודשית שנכנסת במועד קבוע, זה יכול להיות מאתגר. אבל גם לעצמאים שיותר רגילים לוריאציות ושונות בתזרים החודשי שלהם, זה יכול להציב אתגרים. 

למה זה חשוב בעצם?

בסופו של יום אנחנו מייצרים הכנסות כדי לממן את החיים שלנו בשוטף. וביום יום יש לנו הוצאות שוטפות שרובן יורדות כל חודש. שכירות או משכנתא, הוצאות בסופר, גני ילדים, הוצאות רכב ועוד אינסוף הוצאות שצריך לשלם אותן לרב כל חודש. אז אם ההכנסה שלנו מגיעה אחת לרבעון, חצי שנה או אפילו שנה – אז בעצם יש חודשים שבהם כסף לא נכנס לחשבון אבל את ההוצאות החודשיות, עדיין צריך לשלם בחודשים האלה. בלי היערכות חכמה לסיטואציה הזו, אתם עשויים למצוא את עצמכם מרוויחים מספיק כסף למחיה באופן תיאורטי אבל בלי מספיק כסף לשלם התחייבויות שוטפות. כאמור המעבר הזה חד במיוחד עבור אנשים שהיו שכירים בטרם יצאו לחופש כלכלי. שכירים רגילים לבטחון של כסף שנכנס כל חודש במועד קבוע כמו שעון. למי שהיה עצמאי יש קצת יותר נסיון עם ענייני תזרים והכנסות שלא מגיעות בהכרח במועדים קבועים וגם הסכומים לא תמיד זהים בכל החודשים. 

אז אחרי שהבנו מה הבעיה בתזרים שאינו חודשי, בואו נעבור לדבר על פתרונות. איך נערכים לסוגיה התזרימית כדי שנוכל לחיות מההכנסות הפסיביות שלנו בלי להיכנס למינוסים או מצוקה תזרימית?

1. מיפוי מצב

בתור שלב ראשון ואולי החשוב ביותר – בנו טבלה שמכילה את כל חודשי השנה ורשמו בתוכה את כל ההשקעות המניבות לכם הכנסה. רשמו באילו חודשים כל השקעה משלמת לכם ומה הסכום. סכמו כמה כסף אתם צפויים בסה"כ לקבל בכל חודש וחודש. טבלה כזו תיתן לכם תמונת מצב מדוייקת של המצב התזרימי שלכם. זוהי נקודת הפתיחה שממנה בעצם תבחרו אם ומה לעשות. ייתכן שתראו שהתזרים המשתקף אליכם הוא בסדר ואינו בעייתי. במידה וכן תחליטו שנדרש שינוי או שיפור, הטבלה תעזור לכם לדייק באילו חודשים התזרים שלכם נמוך וזקוק לחיזוק.
מצורפת פה טבלה שמדגימה איך נראה תזרים חודשי כשכספים שונים נכנסים במועדים שונים לאורך השנה. 

טבלת תזרים

2. בחירת השקעות מותאמות לתזרים הרצוי

כשאנחנו בוחרים השקעה כלשהי שתייצר לנו הכנסה, יש לנו לרב שלל שיקולים. עלות כניסה, תשואה, מידת סיכון ועוד. אפשר ואולי אפילו כדאי להכניס גם את סוגיית התזרים למערך השיקולים. אם הגעתם למסקנה מהטבלה שבניתם שיש חודש או מספר חודשים ספציפיים שבהם התזרים שלכם נמוך, ייתכן שתעדיפו השקעה שמשלמת במועדים האלה. זה כמובן לא יכול להיות שיקול יחיד לבחירת השקעה אבל במכלול השיקולים מול כמה השקעות שאתם שוקלים, מועד התשלום יכול להכריע ולגרום לכם להעדיף אחת על פני אחרת. זו אחת האסטרטגיות שמשמשות אותי לעיתים בבחירת מניות דיבידנד. מניות שונות משלמות דיבידנד בתאריכים שונים ואם אני רוצה לייצר לעצמי תזרים שיגיע כל חודש אני יכולה או לבחור במניות דיבידנד שמשלמות כל חודש או לבחור ספציפית מניות שמשלמות בחודשים בהם התזרים שלי נמוך יותר. 

3. תכנון תקציב שנתי

כשההכנסות אינן מתקבלות באופן חודשי אפשר וכדאי לעבור לראות גם את ההוצאות שלנו באופן שנתי. הרבה מההוצאות החודשיות שלנו הן קבועות ו/או חוזרות על עצמן. אנחנו יודעים בדיוק כמה שכירות/משכנתא צפויה לרדת וכמה תשלומים לגן או לחוגים. גם בהוצאות שאינן לגמרי קבועות, יש לרב איזושהי חזרתיות ועקביות. סביר שההוצאות על דלק או בסופר די נעות סביב אותו מספר כל חודש (בהנחה שמדובר בחודש רגיל ולא חגים או משהו חריג אחר). אם אתם מנהלים באופן שוטף טבלת הוצאות והכנסות חודשית באקסל או אפליקציה כלשהי, אז אמורים להיות לכם מספרים ממוצעים לרב ההוצאות החודשיות שלכם. מעבר להתנהלות שנתית אומר ששמים כסף ש"צבוע" עבור כל סעיף. אם אני יודעת שעלות הדיור היא 5000 ש"ח כל חודש וההכנסה שלי מתקבלת אחת לרבעון, אז מהכסף שקיבלתי בכל רבעון אשים בצד 15,000 ש"ח לסעיף דיור. וכן הלאה עבור כל סעיף וסעיף. לצורך ההמחשה – התשלום הרבעוני שקיבלתם בינואר ישמש אתכם לכיסוי כל ההוצאות של ינואר, פברואר ומרץ. זה שינוי תפיסתי בצורה בה אנחנו מסתכלים על ההוצאות שלנו, לעבור לראיה שנתית ולתכנן לפיה.

4. תזמון תשלומים

אל מול המפה התזרימית שלכם שלכם ניתן לבחור לתזמן גם את ההוצאות שלכם באופן שיקביל אליה עד כמה שניתן. אם אתם מקבלים הכנסה מהשקעות באופן שנתי או אפילו חצי שנתי, אפשר לבדוק אפשרות לשלם שכירות שנה מראש, אולי זה אפילו יאפשר לכם לקבל הנחה. כנ"ל לגבי תשלומים אחרים כמו ארנונה, גנים, חוגים ועוד. בנוסף, אם יש לכם הוצאות מתוכננות גדולות כמו רכישה של משהו יקר לבית, טיול, ארוע וכו' – אפשר לנסות לתזמן את הרכישה לחודשים ספציפיים שבהם ההכנסה שאתם צפויים לקבל מההשקעות שלכם היא גדולה יותר. אתם רואים בטבלה שמרץ הוא חודש חלש אבל במאי נכנסים הרבה תשלומים? בצעו את הרכישה הגדולה במאי. ובלי פריסה לתשלומים שתחזיר אתכם למודל חודשי. 

5. להשאיר כספים נזילים

כשאין את הוודאות שסכום כסף קבוע נכנס כל חודש, אנחנו חייבים להגן על עצמנו באמצעות כספים נזילים שיוכלו לשמש עבור הוצאות שיגיעו. אפשר לחשוב על זה כמעין קרן חירום שוטפת רק שהיא לא באמת נועדה לשימוש במצבי חירום אלא בשוטף לכן אני אישית אוהבת להשתמש במונח באקט. ההכנסות מהשקעות נכנסות לתוך דלי שממנו אני אקח כסף למימון המחיה השוטפת. אם קיבלתי תשלום רבעוני בחודש ינואר שאמור לשמש אותי לשלושה חודשים בעצם, אז אני חייבת א. לא לצרוך את כל הסכום במיידי כי אז לא יישאר וב. להשאיר אותו נזיל. זה לא עודפים ואי אפשר לסגור אותם בהשקעות לטווח בינוני וארוך. אלו כספים שמיועדים למימון השוטף ולכן הם יישמרו או בעובר ושווא או האופציה העדיפה במכשיר כמו קרן כספית / פקדון יומי שם הכסף גם קצת "עובד" אבל עדיין נזיל לשימושי. 

עוד מידע על סוגי השקעות:

לסיכום - אפשר לחיות מתזרים לא חודשי?

בהחלט אפשר. אך הדבר כן דורש חשיבה והיערכות מתאימה כדי לא להיקלע למצוקה תזרימית. מיפוי המצב ותכנון קדימה של הכנסות והוצאות אמור לפתור את העניין. שימו לב שלצורך ההסבר פירקתי את האופציות לכמה סעיפים אך בפועל כנראה תיישמו את כל הסעיפים במקביל. חלק מההוצאות תבחרו לשלם מראש, באחרות תישארו בתשלומים חודשיים אבל תדאגו לייצר בכל חודש מספיק הכנסות לכסות רף מסויים של הוצאות שוטפות. מיפוי התפלגות ההכנסות על פני החודשים הוא בעיני החלק הכי חשוב פה. הוא יאפשר לכם לדעת אם ומה נדרש לעשות כדי לממן את השוטף שלכם. אישית אנו כרגע לקראת טיול גדול שימומן ברובו הגדול מהכנסות פסיביות שאינן בהכרח חודשיות. ונקטנו בכל הסעיפים שהוזכרו כאן כדי לאזן את עצמנו. החל מתשלום חלק מההוצאות מראש, דרך הוספת אפיקי הכנסה בחודשים שהיו חלשים יותר ועד ליצירת באקטים כדי לאזן ולגבות כשצריך. 

שימו לב - אין באמור במאמר זה בכדי להמליץ או לא להמליץ על פעולה ספציפית. המאמר נועד רק לסקור את האפשרויות הקיימות ולהציג את דעתי. טרם ביצוע השקעה או רכישה כלשהי מומלץ לחקור לעומק ולבצע בדיקות באופן עצמאי או באמצעות גורמים מקצועיים

כתיבת תגובה